סעיף 35 לחוק הירושה:

"הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה".

​

בסעיף 35 לחוק הירושה, המחוקק הציב מעצור נוסף נגד כל גורם שהוא היכול לפגוע בצורה מסוימת בגמירת דעתו של המצווה. העובדה שחובת ההוכחה כי הזוכה שערך אותה או היה עד לעשייתה לא היה מעורב בצוואה היא המגנה על רצון המת וזה הוא רצון המחוקק.

הוראת הסעיף הנ"ל קובעת חזקה - כאשר יש באופן מוכח מעורבות בצוואה, החזקה אינה ניתנת לסתירה ולכן תהא הצוואה בטלה. זאת חרף הנחת היסוד של המחוקק כי כאשר אחד הזוכים בצוואה (פרט לצוואה בעל פה) היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעשייתה, השפיע על גמירת הדעת של המצווה.

עולה מההוראה כי כאשר מוכח לביהמ"ש הנכבד כי לזוכה בצוואה (או בן/בת הזוג שצוינו עם היורשים) הייתה מעורבות כאמור לעיל, בטלה ההוראה המזכה ויהי מה. כלל אין צורך בהוכחה כי הופעלה השפעה על המצווה מצד הזוכה. לזוכה אין האפשרות לנסות לשכנע את ביהמ"ש הנכבד כי לא הייתה השפעה שכזו.

 

"מי שערך אותה (את הצוואה – ע.ח)"

עורך הצוואה הוא זה שעסק בניסוח הלשוני וכתיבתה של הצוואה. העריכה היא הפעולה הטכנית של המסמך. הפסיקה קבעה כי העריכה אינה מתחילה לפני שעוה"ד או כל אחר המנסחה החל לעשות זאת.

 

"היה עד לעשייתה"

עד לעשיית צוואה הוא זה שבאופן רשמי היה עד לה, באותו אופן של צוואה בעדים. לעשיית צוואה היא השלב הסופי ואחרון, הרגע בו המצווה חותם והעדים מאשרים את חתימתו. עד לצוואה יכול להיות זה שנוכחותו מהווה תנאי לקיום הצוואה, למשל נוטריון בצוואה בפני רשות. חשוב להדגיש כי עד לעשייתה  של צוואה אינו בהכרח כל אשר נכח במעמד העשייה - עצם הנוכחות של הנהנה אינה מביאה לבטלות הצוואה. העובדה כי הזוכה נכח בשעת עריכתה וחתימתה אינו הופכת אותו ל"עד לעשייתה".

אולם, הנוכח במעמד העשייה עלול להיות חשוד לכך ש"לקח באופן אחר חלק בעריכתה".

 

"לקח באופן אחר חלק בעריכתה"

בשונה מהנ"ל, הביטוי: לקח באופן אחר חלק בעריכתה, הוא ביטוי גמיש. כלומר, סובייקטיבי ויחול לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו על פי ההיגיון ומבחן השכל הישר. כאילו, היא אינה מגדירה באופן משמעי, חד וחלק, את הפעולות שאם יעשו תפסל הצוואה. לפי ההוראה, תפסל צוואה שבה השתתפות הנהנה מעלה חשש להשפעה לא הוגנת בעריכה ובחוסר גמירת הדעת של המצווה. המחוקק מעניק לביהמ"ש יכולת פרשנות רחבה, ביהמ"ש יפעל באופנים שונים כאשר ישנן מידות שונות של מעורבות. מבחן המעורבות הינו מבחן שיש לשפוטו באופן פרטני לאחר שנחשפות לביהמ"ש העובדות.